יש יוקרה שהיא אריזה. יש יוקרה שהיא פטינה. פלומה שייכת לשנייה. פשתן שנכבס נכון נעשה רך יותר, לא עייף יותר. סאטן שמקבל את הגוף מאבד ברק זול ומקבל אור חי. חלוק רחצה שנלבש שנים הופך לידיד ותיק, לא לבגד משומש.
לכן אנחנו לא מסיימים בד עד שהוא ״מושלם״ במובן של חלון ראווה. אנחנו מסיימים אותו עד שהוא מוכן להתחיל. השנים הן שותפות, לא אויב. כתם הזמן על פשתן טוב הוא סיפור, לא תאונה.
תפירה טובה מחזיקה את הסיפור הזה. שוליים שיכולים להיפתח אחרי עשור ולהיתפר שוב. כפתור שניתן להחליף בלי להחליף את מצעי המיטה, או את חגורת החלוק. זו לא נוסטלגיה. זו אחריות כלפי חומר יקר.
אם תשאלו מה פלומה רוצה מהזמן, התשובה פשוטה: להיות שם אחרי שהטרנד נשכח, באותה מיטה, באותו שקט, רק רך יותר.